רפלקציה אישית
היבט ערכי- חברתי:
כפי שציינתי בתחילת העבודה, בחרתי בנושא זה לעבודה מתוך עניין רב בנושא. בתור תלמידה בתיכון, שכבר הצלחתי להבין פחות או יותר כיצד מתנהלת המערכת הענקית הנקראת "מדינת ישראל", הייתי נוכחת בהרצאות רבות על הנושא, שהצלחתי להכיר צדדים רבים במדינה, וסוגים שונים של קבוצות של אנשים החיים כאן, אני מגלה שתמיד יש מה ללמוד על המדינה שלנו, שעל אף שהיא כ"כ קטנה מבחינת שטח, היא עצומה בסיפורים שלה, בהיסטוריה שלה, בהווה שלה וניתן להסיק שגם בעתיד שלה- תמיד יהיה מה לספר על המדינה הזו. אני סבורה, שהסיבה העיקרית לכך היא הקונפליקט הבלתי פוסק מזה שנים רבות בין יהודי ישראל לערביי ישראל, ובמקביל הערבים הפלשתינאים- אלה שחיים מחוץ לשטחי ישראל. אפשר לומר, שעד היום לא הגענו להסכמה חד משמעית עם המיעוט הערבי במדינה, ובטח שלא עם הערבים הפלשתינאים, מהסיבה, שלא רק ביננו לבינם יש קיטוב, אלא גם בתוך החברה שלנו היהודית- ישנו קיטוב, ויש צדדים ודעות שונות ומגוונות בנושא, ועל כן, לא הצלחנו עד היום, ולא בטוח שגם בעתיד, נצליח להגיע להסכמה בין 2 הצדדים הדומיננטיים הללו, עקב ההתרחשויות המתחוללות מדי יום. לא ניתן לדעת במדויק כיצד תתנהל מדינת ישראל בעוד מספר שנים- איזו מפלגה תהיה ברשות הממשלה? מי ינהיג אותה? האם יהיה רוב יהודי או ערבי בארץ? האם התקווה הקטנה לחיים משותפים בין שני העמים אכן תתממש? האם נצליח להגיע להסדר מסוים בין שני העמים? אם רעיון שתי מדינות לשני עמים אכן יתבצע? רק בעזרת ידע על הנושא, מתוך כתבות ומתוך הבנה מדעותיהם של החברה הפנימית והחיצונית(כלומר המדינה ושאר העולם), ניתן יהיה לשער על עתידה הצפוי למדינה ותושביה, וגם על מי שלא נחשב כתושב בה.
תמיד התעניינתי לשמוע את דעותיהם של אנשים בנושא המורכב הזה, הן של יהודים והן של ערבים. מהסיבה הזו החלטתי לעשות את העבודה, ולערוך מחקר איכותני, ואולי ללמוד דברים נוספים שלא ידעתי.
במהלך העבודה חקרתי באינטרנט על הנושא, על שאלות מסוימות שעולות במהלך המחקר, ובנוסף עם אנשים שחיים בשטחים(איו"ש, חברון), והבנתי שלמרות הסטיגמות העולות בנושא ופרסומי התקשורת, אותם אנשים שנחשבים ל"קיצוניים", הם בעד שלום וחיים משותפים, אלא אם המצב יתנהל בצורה רגועה ונטולת מלחמות וגלי פיגועים אשר מערערים את חיי התושבים משני הצדדים. במילים אחרות, אין מצדם התנגדות לקיום אורח חייהם של הערבים במדינת ישראל, אך הבעיה מבחינתם מתחילה כאשר מתעוררים מאבקים בנושא השליטה ולקיחת שטחים אשר הם טוענים שאינם שייכים לערבים.
אנו יכולים לראות כיום, כי על אף הפרסומים על פיגועים ומלחמות בלתי פוסקות בין שתי האוכלוסיות בישראל, ישנם אזורים אשר חיים בהם ערבים ויהודים כאחד! ניתן לראות מגוון עסקים בבעלותם של ערביי ישראל אשר פועלים יחד עם יהודים, ולהיפך. ניתן לראות זאת לצורך העניין במסעדות ובשווקים. יתר על כן, במרפאות, באוניברסיטאות ובשאר המקומות, ניתן לראות מעין שותפות ואיחוד בין שניהם.
בסיום העבודה, גילתי מידע רב שגם אם חלק ממנו כבר ידעתי עוד לפני העבודה, המחקר חידד לי אותו וכיום אני בטוחה במה שחשבתי פעם. כמובן שיש המון דברים שעוד אינני יודעת, אך כיום הידע שלי בנושא רחב הרבה יותר ובטוח הרבה יותר. אחת המסקנות הבולטות יותר שגילתי במהלך העבודה הן שישנם עוד אנשים שנותנים מעין תקווה קטנה לחיים משותפים בין 2 הקבוצות הללו, להפתעתי משתי הקבוצות, ואף גם מצד חלק מחברי כנסת מהרשימה המשותפת, שטוענים כי יש מקום לכך על אף כל הקשיים שקרו בדרך.
הכנת העבודה הייתה עבורי מהנה ומעניינת. למדתי המון דברים שלא ידעתי, ודברים שידעתי אך לא ידעתי כיצד לבססם ע"י דוגמאות או חוקים וכו'. לפני שהתחלתי לחקור על הנושא שבחרתי, ידעתי דברים בסיסיים על הנושא. וכשהעמקתי וחקרתי את הנושא ע"פ הכלים שלמדנו במהלך השנה, הצלחתי להבין הרבה יותר אפילו ממה שציפיתי. הדברים שלמדנו במהלך השנה כגון: אמינות אתרים, חיפוש מורחב, סיומות האתרים וכו', עזרו לי מאוד להבין את הנושא בצורה יעילה ואמינה כמה שניתן. אני סבורה, כי בלעדי הכלים שבהם נעזרתי לחפש את המידע הנדרש, לא הייתה מצליחה להגיע להבנה כזו עמוקה של הנושא.
היבט אישי- בינאישי:
במהלך העבודה התעורר קושי במציאת מידע רלוונטי ואמין, ובסוף לסכם אותו למסקנה אחת, ולשלבה עם הידע שלי( הידע הסמוי שלי). נעזרתי בכלים רבים שלמדתי בשיעורים במהלך השנה, ויישמתי אותם. במהלך העבודה, למדתי על עצמי במהלך העבודה, שיש לי יכולת למצוא מידע- הן באינטרנט והן בשאר הרשתות החברתיות, כמה ניתן להפיק ידע מתמונה/ סרטון, וששמיעת דעות שונות של אנשים הינו דבר הכרחי ביותר להבנת מידע רב. אקח את הכלים שרכשתי לחיפוש ולמציאת מידע שאצטרך. כמו כן, דברים על העתיד הצפוי במדינתנו.
למדתי מושגים רבים בעקבות העבודה כגון: דמוקרטיה, כנסת, מפלגות/סיעות, הרשימה המשותפת, חד"ש, ודע"ם, בל"ד, דו- קיום, פוליטיקה, זכויות פוליטיות פלשתינאים, ערבים ישראלים.
תהליך לימודי:
מקורות המידע אשר בהם השתמשתי היו:
(שעה 19:01, תאריך 29.7.17)29.03.201729.03.201729.03.201729.03.201729.03.2017
(שעה 19:01, תאריך 29.7.17)29.03.201729.03.201729.03.201729.03.201729.03.2017
(שעה 19:01, תאריך 29.3.17)29.03.201729.03.201729.03.201729.03.201729.03.2017
(שעה 19:01, תאריך 29.3.17)29.03.201729.03.201729.03.201729.03.201729.03.2017
(שעה 19:01, תאריך 29.3.17)29.03.201729.03.201729.03.201729.03.201729.03.2017
(שעה 19:01, תאריך 29.3.17)29.03.201729.03.201729.03.201729.03.201729.03.2017
http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Society_&_Culture/arabs2 tml
http://main.knesset.gov.il/Pages/default.aspx
https://www.knesset.gov.il/mk/heb/MKIndex_Current.asp?view=1
http://main.knesset.gov.il/Activity/Documents/RulesOfProcedure.pdf
-גוגל תמונות
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
http://www.mako.co.il/news-military/security-q4_2016/Article-1e7d294e278d851004.htm?sCh=e037f6f25bc49110&pId=105399431707/12/16 10:56))
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2,00.html
(29.3.17)
http://textologia.net/?p=25260
http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.3091222
http://www.aljazeera.net/news/arabic/2016/12/20/%D8%A7%D9%84%D9%83%D9%86%D9%8A%D8%B3%D8%AA-%D9%8A%D8%AD%D8%B8%D8%B1-%D8%B9%D9%84%D9%89-%Dhttp://www.maariv.co.il/news/politics/Article-524842
8%A7%D9%84%D9%86%D9%88%D8%A7%D8%A8-%D8%A7%D9%84%D8%B9%D8%B1%D8%A8-%D8%B2%D9%8A%D8%A7%D8%B1%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D8%A3%D8%B3%D8%B1%D9%89
גוגל תמונות
לרוב, ע"י סיומות האתרים ניתן להבין מי כתב את הכתבה: האם המחבר הוא פרטי( כתב, חוקר, עו"ד, ד"ר או כל אדם אחר), או שזהו אתר ממשלתי, של ארגונים, של מדינה מסוימת ועוד. זיהוי מחברי המאמר הוא אחד הכלים לבדיקת מהימנות אתרים. אתר ממשלתי, לרוב ייתן מידע אמין יותר מכתבה של אדם פרטי "רגיל". רוב הפעמים נסתמך על מידע של חברה גדולה מאשר של אדם לא מוכר. לצורך העניין, אתר הכנסת, אנו יודעים שהו אתר ממשלתי ע"פ סיומת gov, על כן ניתן להתבסס על המידע הכתוב בו כיוון שאלה הם נושאים ממשלתיים.
כלי נוסף לבדיקה הוא, כאשר מחפשים באתרים רבים, ורואים שהמידע אכן חוזר על עצמו ברוב האתרים, ניתן להבין מכך כי זהו המידע הנכון והאמין ביותר. תופעה זו נקראת בשם "חוכמת ההמונים"- התבססות על מידע שמפרסמים אנשים רבים(שהיא בעצם הדעה הקולקטיבית), שהמידע אכן נבדק היטב בקרב מס' רב של אנשים, וכך הופך אותו לאמין ומבוסס יותר. כאשר חיפשתי מדע על חברי המפלגה, על עברם, מקום מגורם ומצבם המשפחתי, בדקתי במגוון אתרים כגון אתר הכנסת, וויקיפדיה. ראיתי שרוב המידע זהה ועל כן הבנתי שזהו המידע הנכון.
עוד כלי שעזר לי מאוד להבין את התמונה הכללית ואמינות המידע שאני אוספת הוא חיפוש בשפות שונות. כאשר מחפשים מידע בשפות שונות, נקבל מידע שונה בחלק ניכר מהפעמים. כל שפה מעידה על הדעה הפוליטית של אותה מדינה, וכך מבינים צדדים נוספים בתמונה. חיפוש זה עזר לי מאוד להבנת הנושא, כאשר חיפשתי בשפות נוספות מלבד עברית, כגון אנגלית וערבית, מצאתי דעות שונות לגבי אותם חברי כנסת והתנהלותם בכנסת ישראל, כל קהילה/ אוכלוסייה הביעה את דעתה בנושא, וקיבלתי מגוון רחב של דעות. האתר memri למשל נתן לי מידע רחב מאוד על הצד הערבי בישראל ועל הפלשתינאים, מה הציפיות שלהם במדינת ישראל וכיצד הם מתמודדים עם השלטון היהודי בארץ.
החיפוש המורחב מצוין לחיפוש ממוקד, ספציפי לתתי- נושאים בעבודה. כאשר מעוניינים לחפש מידע רק על משהו מסוים מתוך כל הנושא הגדול, החיפוש המורחב מיקד אותי לחיפוש הנושא לפי שנים, מילים ספציפיות, לחיפוש מילים שלא מעוניינים לחפש, אזורים, אתרים, שפות וכו'. למשל, כאשר רציתי לחפש על הקמת המפלגה, התמקדתי בשנים שהתגבשה המפלגה, ושלא יכלול את המפלגות האחרות. כך התמקדתי ספציפית על נושא הקמת המפלגה.
ע"פ הכלים הללו ידעתי באילו אתרים לבחור. לא נתקלתי בקשיים רבים במציאת המקורות כיוון שאני יודעת לחפש באופן יעיל ברשת. השתמשתי במקורות אינטרנטיים, ובנוסף הידע הסמוי שלי עזר לי וכן שוחחתי עם מס' אנשים אשר עזרו לי להבין לעומק את הנושא. נתקלתי במס' כתבות אשר לא נתנו לי מספיק ביטחון שאכן הם אמינים, ולכן בחרתי שאל להשתמש בהם.
העבודה הוסיפה לי המון ידע שלא ידעתי בעבר על התנהלות הכנסת וכיצד קהילות של מיעוט ולא של מיעוט מתנהלות יחד לחיים במדינה, מה הקונפליקטים שדבר, מדוע מיעוטים מקבלים זכויות פוליטיות וכיצד המצב המדיני עם האוכלוסייה הערבית בארץ משפיעה על התנהלותם של חברי הכנסת- הן היהודים והן הערבים.
היבט עתידי:
עבודה זו עזרה לי להבין בצורה משמעותית כיצד אני אמורה להכין את הפרויקט הבא, ובכלל, כל חיפוש על נושא מסוים, כמה אני צריכה לחקור לעומק כדי להבין נושא כמו שצריך, וכיצד? אילו שאלות אני צריכה לשאול כדי לקבל מידע רלוונטי: מה, מי, מתי, מדוע, מקום. שאילת השאלות גורמת לסידור ומיקוד מסוים של הנושאים הנכללים. איסוף מידע מאתרים בשפות שונות גורמת להבין את התמונה הכללית, ואת הדעות הרווחות בכל מקום בעולם. כאשר מבינים את כל נקודות המבט של האנשים, מבינים את הנושא בצורה מלאה, ונותן את ההבנה כיצד כל מדינה בעולם רואה את המצב. "דברים מכאן לא רואים משם". כפי שציינתי במבוא, הקושי העיקרי בעבודה היה לאחר איסוף המידע, לגבש את כל המידע הנאסף למסקנה לעתיד. אך אינני יכולה להסיק מסקנה לעתיד, כיוון שזהו נושא מאוד דינמי ולא צפוי. הוא משתנה מדי יום, ואיננו יכולים לדעת בוודאות מה יתרחש בעתיד. אני יכולה לשער מה יתרחש בעתיד ע"י המידע שאספתי, ע"פ שאיפותיהם של חברי הכנסת- הן הערבים והן היהודים. יתר על כן, ע"פ המעשים שהתרחשו בעבר ומתרחשים כיום, למרות שזהו נושא שמשתנה, אנו עדיין יכולים לדעת פחות או יותר אילו מקרים צפויים להיות, ועל כן עלינו להיות ערוכים ומוכנים. ואילו מצד שני, אם אנו רואים קריאה נחרצת לשלום בין שני העמים. עלינו לצפות לשתי הדרכים, כיוון שלא כולם בעד שלום, ולא כולם בעד מלחמה.
הערכת האתרים בודקת את אמינות המידע באתר. כך, אנו יכולים להסיק האם המידע הינו אמין או לא. הערכת האתרים מתבצעת ע"י בדיקת כותב\י המאמר- האם זהו כתב מפורסם ומוכר, אשר אפשר לסמוך על המידע שהוא כותב. גם ע"י סיומת האתר- האם זהו אתר ממשלתי, ארגוני, צבאי וכדומה, ניתן להבין עד כמה כותבי המאמר בקיעים בנושא. אם זהו אתר ממשלתי, אני יכולה להסיק כי המידע הכתוב בו הינו אמין, כיוון שנושא העבודה דן בנושאים ממשלתיים( כנסת ישראל, חברי כנסת) . בנוסף אתרים צבאיים יכולים לתת לי מידע על פעולותיהם של האוכלוסייה הפלשתינאית באזורי השטחים( אזור יהודה ושומרון, רצועת עזה ועוד), ובתגובה- כיצד ישראל פעלה כתוצאה מכך. המידע הזה נותן לי את הרקע לדעותיהם ופעולותיהם גם של חברי הרשימה המשותפת וגם של מפלגות הימין, כיוון שחברי הכנסת הם אלה שמייצגים את האוכלוסיות הללו, ומעשיהם מושפעים מהפעולות בשטח.
בנוסף, google trends עוזר להבין על הנושא באיזה זמן הוא היה פופולרי והיכן, שזה בעצם נותן מעין רקע מקדים לנושא. בנוסף חיפושים דומים אשר גם אותם אני יכולה לחפש ולמצוא מידע נוסף. באתר זה השוויתי בין חברי כנסת במדינת ישראל, בדקתי איזה חברי כנסת עוררו עניין רב במדינה, בנוסף השוויתי בין מפלגות שונות, ובדקתי עד כמה אותן מפלגות משפיעות על אזרחי המדינה
בעזרת האתר ראיתי את פופולריות הנושא במהלך השנים, ועל כן לדעת מתי קרו אירועים משמעותיים הקשורים לנושא.
כיום אני רואה אופק ישיר לפרויקט הגדול, כיוון שכיום יש ברשותי את הכלים הנדרשים לגילוי ואיתור והסקת מסקנות ממידע בכל שפה, בדיקת רלוונטיות הנושא ועל כן לדעת האם הוא מספיק חשוב או לא, הערכת אתרים ע"פ כותבי המאמרים, ע"פ סיומת האתר( האם זהו אתר ממשלתי, ארגוני, עולמי וכו') ועוד מגוון כלים אשר עוזרים לי להעריך את המידע אשר אני מוצאת, וכך אוכל להכין את הפרויקט בצורה מיטבית.
למדתי על מחקר איכותני שהוא הכרחי ביותר לעבודה שכזו, כיוון שבעבודה שכזו לא רק נתונים וסטטיסטיקות עוזרות לי להבין את המידע, אלא בעיקר התפתחויות הנושא. זהו מחקר הרבה יותר מעמיק ממחקר אחר.
2 hr 30 min
150 US dollars
2 hr 30 min
150 US dollars
2 hr 30 min
150 US dollars